תעשית הבדים היא אחת העתיקות בעולם והיא משתדרגת ומשתבחת עם הזמן.
ישנם הההמממוווןןן סוגי בדים.
משחר ההיסטוריה הבדים שמשו את האנושות, בעקר ליצור מלבושים ולשמר מזון.
בד הוא ענף עבה של עץ ממנו גלפו סיבים, ארגו יריעות ותפרו בגדים וכלים.
בעבר יריעת הבד עשויה היתה מסיבים טבעיים בלבד שנארגו בשטות ידניות שונות.
השטות העיקריות ליצור בדים הן אריגה וסריגה, הנבדלים עפ"י הסיבים מהם נוצרו,
כמו גם עפ"י רמת הדחיסות.
אריגה = שתי וערב.
בדים יציבים ללא מתיחה.
הנפוצה שבהן היא חוט אחד נשזר לרוחב והחוט האחר נשזר לאורך.
כאשר מצופפים את החוטים זה לזה נוצר האריג.
עובי החוט ורמת הצפיפות משפיעים על גמישות הבד, על מרקמו ועל החוזק שלו.
אריגה נוספת שאנו מכירים, היא של בד הג'ינס, אשר על כל 3 חוטי רוחב שוזרים חוט אורך,
דבר המשפיע על מרקם האריג, על יכולת המתחותו ועל הנראות האלכסונית.
סריגה – סדרת לולאות המחוברות זו אל זו בשרשרת, כמו בסריגה הנפוצה "שורה ימין שורה שמאל".
עובי המסרגות ועובי החוט קובעים את רמת הדחיסות והמרקם, בין בפריטי הצמר
ובין פריטי הטריקו. הסריגים רכים, נמתחים ו"נופלים".
עם הזמן נוספו לנבחרת הסיבים והבדים הטבעיים מהצומח, סיבים טבעיים מן החי,
המשי מהתולעת, הצמר מהכבשים והעור מהפרה ועוד.
כל בד נטוה מחוטים באיכות, בעובי ובצפיפות שונים.
מכל סוג של סיב המרכיב את החוטים אפשר לייצר בדים בסגנונות שונים ובאיכויות שונות.
בזכות ההתפתחות הטכנולוגית, השתכללו שטות הייצור השונות, הן נעשו מהירות יותר,
כמו גם יכולת חיקוי המראה הטבעי מסיבים סינטטיים ב-100%.
עולם הטכסטיל התעשר במגוון רחב מאד של בדים וסיבים במרקמים, בדוגמאות,
ובצבעים מרהיבים, המשמשים ליצור מגוון רחב מאוד של מוצרים.
את מכלול הבדים נהוג לחלק לשלש קבוצות עיקריות:
* בדים מסיבים טבעיים – הקיימים בטבע ומיוצרים מהצומח או מן החי.
הם יוקרתיים, מחירם גבה, מתרככים בקלות, סופגים הרבה נוזלים, מתייבשים לאט,
ומבודדים מחום ומקור – כותנה, משי, פשתן, צמר, אנגורה, קטיפה, קשמיר ופרווה.
* בדים מסיבים סינטטיים מלאכותיים – הנוצרים מהרכבים כימיים, שחייבים לעבור רכוך
כדי שניתן יהא לטוות מהם יריעת אריג. הבדים מהסיבים הסינטטיים חזקים מאד
ורמת השחיקה שלהם נמוכה מאד. הם אינם דוהים באור או בשמש, אינם מתכווצים
ואינם מאבדים מצורתם. צבעם עמיד בכביסה, בעלי-ברק והם רגישים לחום –
אקרילן, פוליאסטר, אלסטין, לייקרה, פוליאמיד, אורלון, ניילון, סקאי, ויניל ועוד.
* בדים מסיבים משולבים – בדים המשלבים בתוכם כמה סוגים של סיבים.
לכל סיב יתרונות וחסרונות. נצול מושכל וחכם של יתרונות הסיבים וערבובם בכמות משתנה,
מאפשר להנות מכל העולמות ולייצר בדים איכותיים עם מנימום חסרונות.
ערבוב נכון זה שם המשחק. ככל שהסיבים הסינטטיים מעורבים באחוזים גבוהים
של הסיבים הטבעיים, משיגים איכות גבוהה יותר. לא משנה אם עבים או דקים,
הם גם יספחו את הזיעה, הם גם ישמרו על הצבע ויתקמטו הרבה פחות –
דיאולן, דקרון, קטיפה, ויסקוזה, שתחזוקתם קלה יותר מהסיב הטבעי.
אתנחתא קלה לטובת השפה העברית:
אז מה ההבדל בין בד לבד?
כלומר בין יריעת החומר העצי הטבעי לבין בד שהוא כזב?
וכמו תמיד, נפעמתי מהתשובה: הקרש הוא הקשר שבין העץ לשקר.
שכן, הקרש הוא מוצר של תעשיה מלאכותית מהעץ.
ממש כמו הבדיה. כמו שיש בה "משהו" מן האמת,
כך יש בקרש "משהו" מן העץ הטבעי.
אשמח להערות ולהארות
[email protected]
במאמר הבא – ספורי-בדים על בדים חלק ב' – המשך ספורי-האמת על בדים ואריגים.